מדוע יחס הצלחה של 70% במסחר בזהב עדיין מפסיד? חשבו יחד את יחס הרווח-הפסד והעלויות

מחבר: תומאס｜ידע מסחר｜29 באוקטובר 2026

"יחס ההצלחה הוא 70%, מדוע החשבון עדיין מפסיד?" זו שאלה שסוחרים רבים בזהב נתקלים בה בעת סקירת ביצועים. יחס ההצלחה רק אומר לנו כמה עסקאות הסתיימו ברווח, ואינו אומר לנו כמה מרוויחות עסקאות הרווח בממוצע, כמה מפסידות עסקאות ההפסד בממוצע, ואינו כולל את המרווח (ספרד), העמלות וההחלקה (סליפג'). דיווח רק של יחס ההצלחה בלי שאר המספרים אינו מאפשר להעריך שיטה, ועלול לגרום לאנשים לחשוב בטעות שהעסקה הבאה נוטה יותר להרוויח. להלן הסבר באמצעות מספרים היפותטיים בלבד, שאינם תוצאות מסחר אמיתיות של אתר זה.

שלושה מספרים שיש להציג יחד

הראשון הוא יחס ההצלחה, כלומר מספר העסקאות הרווחיות חלקי סך העסקאות. השני הוא הרווח הממוצע וההפסד הממוצע, שניתן לחשב כממוצע של העסקאות שהסתיימו בנפרד. השלישי הוא עלות המסחר, הכוללת את המרווח, העמלה, דמי החזקה ללילה וסטיית הביצוע בפועל; הפריטים המדויקים כפופים לתנאי החשבון ולרשומות הביצוע. השוואה של "מרחק יעד הרווח" ו"מרחק סטופ לוס" בלבד אינה מייצגת את התוצאה הנקייה הסופית שנכנסת לחשבון.

נניח שמישהו ביצע 10 עסקאות, מתוכן 7 הרוויחו 10 יחידות חשבונאיות כל אחת, ו-3 הפסידו 30 יחידות כל אחת. יחס ההצלחה הוא 70%, סך הרווח הגולמי הוא 70, סך ההפסד הגולמי הוא 90, וההפסד הנקי לפני ניכוי עלויות הוא 20. לעומת זאת, שיטה אחרת, גם אם מספר העסקאות הרווחיות קטן, כל עוד הרווח הממוצע מכסה מספיק את ההפסד הממוצע ואת העלויות, עדיין עשויה להניב תוצאה חיובית במדגם. הדוגמה כאן מציגה רק אריתמטיקה, ואינה מרמזת ששיטה כלשהי תוכל לשחזר התפלגות זו בעתיד.

בדיקת המדגם באמצעות תוחלת

ביטוי מפושט נוח לסקירה הוא: תוצאה ממוצעת לכל עסקה = יחס הצלחה × רווח ממוצע − שיעור הפסד × הפסד ממוצע − עלות ממוצעת. אם יחס ההצלחה וסכומי הרווח וההפסד כבר נמדדו לפי סכום נטו, אין לנכות את העלויות פעם נוספת. גם חומרי ההדרכה של בורסת הסחורות של שיקגו (CME) דנים בתדירות הרווח ובהרווח וההפסד הממוצעים באותה נוסחה, ולא מתייחסים ליחס הצלחה גבוה כאל התשובה כולה.

ברשומות בפועל יש לשים לב גם לגודל המדגם. עשר עסקאות עשויות להיות מקריות בלבד, ואין לתייג אסטרטגיה כ"יעילה" על סמך יחס הצלחה של שבוע אחד. גם סביבות שוק שונות משנות את התוצאות: רווחים קטנים בתקופת תנודה, אם נתקלים בהפסד גדול אחד בשוק מגמתי, עלולים לעוות את הממוצעים הקודמים. ניתן לסטטיסט לפי סביבת מסחר, שעות מסחר ועמידה בכללי הביצוע בנפרד, ולא לערבב את כל העסקאות לאחוז יפה אחד.

גם יחס הרווח-הפסד אינו ככל ש�דול יותר כך טוב יותר

יש ששומעים ש"יחס הרווח-הפסד חייב להגיע ל-2 ל-1", ומרחיקים תחילה את יעד הרווח, ואז מסבירים בדיעבד את הכניסה. הצבת יעד רחוק אינה מעלה את הסיכוי להגיע אליו; המרחק, שיעור הפגיעה ותדירות הפעלת סטופ לוס משפיעים זה על זה. שימושי יותר הוא להגדיר תחילה את נקודת הביטול ואת היעד הסביר לפי מבנה השוק, ואז לבדוק בהיסטוריית המדגם אם הרווח הממוצע וההפסד הממוצע בפועל קרובים לתוכנית. CME מפרטת את יחס הסיכון-תשואה ככלי סיכון בתוכנית המסחר, אך אין יחס קבוע שמבטיח רווח.

בחוזי הפרש (CFD) על זהב יש להקדיש תשומת לב גם לפערי הביצוע. כאשר הציטוט חוצה את הסטופ לוס, הביצוע בפועל עלול לסטות מהמחיר שנקבע מראש; בזמני חדשות תנודתיים המרווח וההחלקה מתרחבים, ויחס הרווח-הפסד על הנייר עלול שלא להתקיים עוד. גם הדרכת המשקיעים של FINRA בנוגע לפקודות סטופ לוס מזכירה שבשווקים מהירים מחיר הביצוע עלול להיות שונה באופן ניכר ממחיר הפעלת הסטופ. יש לבדוק את מנגנון הפקודות המדויק בתנאי הפלטפורמה שבה משתמשים, ואין להחיל כללים משווקים אחרים ישירות על XAUUSD.

כיצד לבנות טבלת סקירה

יש לתעד בכל עסקה את סיבת הכניסה, הסיכון המתוכנן, היעד המתוכנן, מחיר הביצוע בפועל, העמלות, התוצאה הנקייה והסיבה לסטייה מהתוכנית. בסוף החודש יש לחשב בנפרד את מספר העסקאות הרווחיות, הרווח הממוצע, ההפסד הממוצע והתוצאה הנקייה לכל עסקה, ולסמן בנפרד הפסד גדול חריג או רווח גדול חריג. אם קיים במדגם אירוע קיצוני אחד, אין להסתיר את סיכון הזנב רק באמצעות הממוצע; יש לבדוק גם את רצף ההפסדים המקסימלי ואת יכולת החשבון לעמוד בו. יחס ההצלחה הוא עמודה המתארת מדגם עבר, ולא הבטחה לחיזוי התוצאה של העסקה הבאה.