הזהב מתומחר בדולר והחשבון מסולק באירו — מדוע אין להעתיק את הרווח וההפסד ישירות?

מחבר: תומאס｜ידע מסחר｜11 בנובמבר 2026

תקציר: תנועה של 10 דולר במחיר הזהב אינה שווה בהכרח לעלייה או ירידה של 10 דולר בחשבון. יחידת המחיר, כמות הפוזיציה, כללי הרווח וההפסד של החוזה ומטבע הסליקה של החשבון קובעים יחד את התוצאה בספרים. בחשבונות שאינם בדולר יש במיוחד לאחד תחילה את בסיס המטבע, ורק אחר כך לבדוק את תקציב הסיכון, כדי להימנע מהתייחסות לסכום בדולר כאל אירו או מטבע אחר כמות שהוא.

תחילה להבחין בין שלושה מטבעות

XAUUSD מציין בדרך כלל את מחיר הזהב לאונקיה בדולר, אך החוזה הספציפי כפוף תמיד למפרט הפלטפורמה. מטבע התמחור עונה על השאלה "באיזו יחידה נמדד המחיר בגרף"; מטבע הרווח וההפסד עונה על השאלה "באיזה מטבע מחושבים תחילה הרווח וההפסד שנוצרים מהחוזה"; מטבע החשבון עונה על השאלה "באיזו יחידה מוצגים לבסוף היתרה וההון העצמי". אין להסיק את השלושה רק משם הכלי.

תיעוד MQL4 הרשמי של MetaQuotes מפרט את מטבע הרווח וההפסד של הכלי ואת מטבע המרווח כמאפיינים נפרדים, ומגדיר את MODE_TICKVALUE כערך התנועה הנקודתי המבוטא במטבע ההפקדה של החשבון. הבחנה זו מזכירה לנו: ייתכן שהסכום המוצג בפלטפורמה כבר הומר. אם מכפילים שוב בשער החליפין, מתקבל חישוב כפול. גם מטבע המרווח ומודל החישוב שלו אינם יכולים להחליף את כללי הרווח וההפסד.

דוגמת המרה המיועדת ללימוד בלבד

נניח שחוזה זהב מסוים הוא 100 אונקיות ללוט, שמחזיקים 0.10 לוט, כלומר 10 אונקיות; ממחיר הקנייה בפועל למחיר הסגירה הצפוי המחיר עולה ב-10 דולר לאונקיה. בלי להביא בחשבון עמלות ודמי החזקה, הרווח הגולמי של החוזה הוא 10 אונקיות כפול 10 דולר לאונקיה, כלומר 100 דולר. שינוי המחיר ופרמטרי החוזה האלה הם הנחות לימודיות בלבד, אינם מחירי שוק נוכחיים ואינם מפרט אחיד של ברוקר כלשהו.

נניח עוד שהחשבון מנוהל באירו, ושהסליקה משתמשת בשער חליפין הנחתי של 1.25 דולר לכל אירו אחד; 100 דולר מתאימים ל-80 אירו, בחישוב 100 חלקי 1.25. אם משתמשים בציטוט של "כמה אירו לדולר אחד", יש להכפיל בשער המתאים, והכיוון חייב להתאים ליחידות. הדוגמה אינה כוללת את שערי החליפין לצד קנייה ומכירה ואת עמלות ההמרה שאולי נוהגת בהן הפלטפורמה בפועל.

באותו אופן, אם מתכננים לשאת הפסד של 80 אירו, בשער ההנחה הזה הוא שווה ערך ל-100 דולר, ולא ל-80 דולר. רק לאחר איחוד המטבע אפשר להשוות את ההפסד המתוכנן למרחק המחיר של החוזה המוחזק. אם שער החליפין משתנה לאחר מכן, גם ערך ההמרה הזה עשוי להשתנות, ואין לקבוע אומדן חד-פעמי כתוצאה לכל תקופת החזקת הפוזיציה.

כיצד לבדוק לפני ביצוע הזמנה

תחילה לרשום את מטבע החשבון, ואחר כך לבדוק את כמות החוזה של הכלי הספציפי, את תנועת המחיר המינימלית, את מודל חישוב הרווח וההפסד ואת מטבע העמלות. לאחר מכן לוודא אם ערך התנועה הנקודתי או אומדן ההזמנה בפלטפורמה כבר מוצגים במטבע החשבון, ולבדוק את מועד עדכון הערכים. סיומת הכלי, סוג החשבון או השרת עשויים להתאים למפרטים שונים, ואין להעתיק צילום מסך מחשבון אחר.

יש לבדוק את היחידות בעזרת חישוב לימודי בהיקף קטן: שינוי המחיר חלקי התנועה המינימלית נותן את מספר התנועות; לאחר מכן מכפילים בערך התנועה הנקודתי לפי בסיס הלוטים שמציין הכלי. אם ערך התנועה הנקודתי כבר מחושב עבור כמות הפוזיציה הנוכחית, אין להכפיל שוב במספר הלוטים. אם הוראות הפלטפורמה אינן ברורות, יש לברר תחילה את הבסיס מול נותן השירות, ולא לנסות בניסוי וטעייה בחשבון חי.

שלושה מקומות שבהם הספרים עלולים להתעוות

ראשית, לבלבל בין רווח והפסד צפים לבין התוצאה הנקייה לאחר סגירה. עמלות, דמי החזקה והתאמות המרה עשויים להופיע בנפרד, ובבדיקת החשבון יש לעיין ברשומות העסקאות והתנועות המלאות. שנית, לנכות את הפריסה פעמיים: אם הרווח וההפסד הגולמיים כבר משתמשים במחירי הפתיחה והסגירה בפועל, אין לנכות שוב באופן מכני את הפריסה שכבר באה לידי ביטוי בשני המחירים. שלישית, להתייחס ל-80 אירו בחשבון אירו ול-80 דולר בחשבון דולר כאל אותו סיכון; אפשר להשוות ביניהם רק באותו רגע ובאותו בסיס המרה.

מתי יש לחשב מחדש את האומדן

שיטת הכפלה הפשוטה של כמות במרווח מחירים מתאימה רק לחוזים לינאריים התואמים את ההנחות. מודלי חוזה שונים, ערך תנועה נקודתי דינמי, שינויי שער חליפין, החלקה (slippage) וסגירה שלא בוצעה כמתוכנן — כל אלה יגרמו לאומדן לסטות מהמציאות. כאשר תמחור הפלטפורמה מופסק או שאין אפשרות לאמת את המפרט, גם לקלט של החישוב חסר בסיס מהימן.

תקציב הסיכון צריך להתחיל מההפסד שהחשבון יכול לשאת, ובה בעת להשאיר מרווח לעמלות ולשגיאות ביצוע. לכתוב את יחידות המטבע במלואן מקל יותר לגלות טעויות מאשר לרשום רק "הפסד צפוי 100"; שום שיטת המרה אינה יכולה להבטיח שההפסד הסופי יהיה שווה בדיוק לתקציב.